חשבון חוזר דביטורי (חח”ד) – חשבון אשראי בנקאי שוטף וחוזר המיועד בדרך כלל לעסקים
החשבון מנוהל כמעין חשבון עו”ש, ויתרתו היא בדרך כלל לחובת הלקוח. הבנק מקבל מהעסק בטחונות, ומתיר בתמורה ללקוח למשוך מהחשבון סכומים בגבולות האשראי שהוקצב לו, במועדים הרצויים לו, ומבלי להזדקק בכל פעם לאישור הבנק.
חשבון חח”ד נפתח לתקופה קצובה והמשיכות ממנו נעשות בד”כ באמצעות שיקים, בדומה לאופן שבו מתנהל חשבון עו”ש. במשך תקופת האשראי רשאי הלקוח גם להפקיד כספים בחשבון חח”ד.
הריבית בחשבון חח”ד מחושבת רק על סכומים שהלקוח ניצל למעשה, ולא על מסגרת האשראי כולה. עם זאת, מקובל שהבנק גובה עמלה מיוחדת בשל עצם העובדה שהוא משריין ללקוח את האשראי שמאפשר לו לבצע משיכות אקראיות.
היתרונות העיקרים של חשבון חח”ד הוא בכך שהוא מקנה ללקוח את הגמישות הדרושה לו בפעילות הכספית לפי צרכיו המשתנים. הלקוח איננו מתחייב למשוך סכומים או להחזיר סכומים במועדים קבועים כשם שהוא נדרש לעשות בעת קבלת ההלוואה.
משיכת יתר: אם נמשכו מחשבון עו”ש בבנק סכומים העולים על גובה ההפקדות באותו חשבון נוצרת “משיכת יתר”. בניגוד לחשבון חח”ד משיכת יתר היא בעלת אופי מקרי וזמני.
באין הסכם לגבי מסגרת אשראי בין הבנק לבין הלקוח, רשאי הבנק שלא לכבד שיק שסכומו עולה על יתרות הזכות בחשבון.
חח”ד ומשיכת יתר מנקודת הראות של העסק: השוני הבולט בין חשבון חח”ד לבין חשבון עו”ש במשיכת יתר, הוא שהפעילות בחשבון עו”ש התחילה בכך שהופקד בו סכום כלשהו לפתיחתו, בעוד שבחשבון חח”ד הפעולה הראשונה היא קרוב לוודאי משיכה ללא שהייתה בחשבון יתרה קודמת.
יתרת חשבון חח”ד איננה בעלת אופי מובהק. מטבעה זוהי יתרת זכות המשקפת התחייבות. עם זאת, אם הופקדו בחשבון סכומים העולים על אלה שנמשכו ממנו, תהפוך היתרה ליתרת חובה המשקפת רכוש.
יתרת חשבון “עו”ש – משיכות יתר” הינה מעצם שמה בעלת זהות ברורה של התחייבות כלפי הבנק, וככזאת יש לסווגה בכל מקרה כיתרת זכות.
