הלוואה חוץ בנקאית או דרך הבנק

כשבנק ישראל התחיל להעלות ריביות החל מ־2022 במטרה לבלום את האינפלציה, בעלי עסקים רבים גילו מהר מאוד שהגישה לאשראי בנקאי נעשתה מאתגרת יותר.
מנגנוני האשראי של הבנקים נעשו נוקשים יותר, הריביות עלו, ועסקים בעיקר קטנים ובינוניים מצאו את עצמם ניצבים מול חומות גבוהות כשניסו לגייס מימון.

מנגד, שוק האשראי החוץ־בנקאי צמח באופן דרמטי.
לפי נתוני הרשות לניירות ערך, היקף האשראי העסקי שמקורו מחוץ למערכת הבנקאית חצה את רף ה־90 מיליארד ש"ח, והוא צומח בקצב של 15 – 20% בשנה.
הגופים שמציעים את המימון הזה קרנות פרטיות, חברות ציבוריות למתן אשראי, גופי ביטוח ואפילו חברות פינטק מציבים אלטרנטיבה גמישה ויעילה לעסקים שזקוקים לפתרון מהיר.

אבל נשאלת השאלה מה עדיף לעסק:
לפנות לבנק או לחפש פתרון במערכת החוץ־בנקאית?

סולידיות מול גמישות

המערכת הבנקאית עדיין נחשבת לכתובת הבטוחה עבור עסקים עם ותק, יציבות ובטחונות.
הבנק ידרוש דוחות כספיים, שיעבודים, בטחונות ויעבור בקפדנות על ההיסטוריה הפיננסית של הלקוח.
עבור מי שעומד בדרישות, הריביות יהיו נמוכות יותר לרוב בין 5% ל־7%.

אבל הזמן שנדרש לקבלת האשראי עלול להימשך שבועות, במיוחד כאשר יש מורכבויות במבנה העסק או חוסר בהיסטוריית אשראי יציבה.
במצבים שבהם נדרש פתרון מיידי למשל עסק שממתין לתשלום מלקוח מרכזי ומאבד בינתיים הזדמנויות רכישה המענה הבנקאי פשוט איטי מדי.

במקרים שבהם גיוס אשראי מהבנק מתעכב או נתקל בחסמים, עסקים פונים יותר ויותר לפתרונות חוץ־בנקאיים.
הלוואה חוץ בנקאית לעסקים מציעה מענה זריז ונגיש יותר, לעיתים בתוך ימים בודדים.
גופים אלו נוטים לבחון את העסק דרך פריזמה עסקית פוטנציאל השוק, איכות בסיס הלקוחות, תחום הפעילות וסיכויי הצמיחה.
במקום להסתמך רק על בטחונות או היסטוריה בנקאית, המיקוד עובר ליכולת ההחזר בפועל ולעסקאות הצפויות.
בנוסף, הם עשויים להציע מבנה הלוואה גמיש, עם פריסת תשלומים שמותאמת לקצב התזרים של העסק.

המחיר על מהירות: ריבית ורגולציה

לצד היתרונות, יש גם סיכונים. הלוואות חוץ־בנקאיות נושאות לרוב ריבית גבוהה יותר בין 10% ל־18%, בהתאם לרמת הסיכון שהמלווה תופס.
מדובר בהלוואות קצרות־טווח ברובן, כך שעסק שזקוק למימון ארוך טווח יידרש לבדוק אם זה מתאים לו.

גם סוגיית הרגולציה ראויה להתייחסות. לא כל גוף חוץ־בנקאי מפוקח ברמת החומרה של הבנקים.
אמנם רפורמת רישוי הגופים המוסדיים וחוק הסדרת אשראי נכנסו לתוקפן, אך עדיין קיימים פערים באיכות השירות והבקרה בין השחקנים השונים בשוק.
בעלי עסקים צריכים לוודא שהגוף המממן מחזיק ברישיון מתאים ונמצא תחת פיקוח רשות שוק ההון.

מקרים לדוגמה: מי פונה לאן?

עסק בתחום ייצור המזון שרצה להרחיב קו ייצור לקראת פסח, אך נתקע ללא אשראי בנקאי בגלל ירידה זמנית במחזור הצליח לגייס מימון חוץ בנקאי תוך 5 ימים בלבד, ולהתמודד עם הביקוש העונתי.
לעומת זאת, עסק ותיק בתחום ההייטק, עם לקוחות חוזרים ומאזן חזק, בחר במימון בנקאי לטווח ארוך, במחיר נמוך, כיוון שעמד בתנאים בקלות יחסית.

שחקני ביניים, למשל חנויות קמעונאיות או סוכנויות שירותים, מוצאים עצמם לא אחת בתפר:
מצד אחד הבנק מגביל אותם באובליגו, ומצד שני גופים חוץ בנקאיים מאפשרים הלוואות, אך במחיר גבוה מדי.
כאן לעיתים נדרשת תמהיל אשראי בנקאי ארוך טווח בשילוב הלוואת גישור חוץ־בנקאית למענה לצרכים נקודתיים.

אין מסלול אחד לכולם

המפתח הוא לא לבחור לפי תווית "בנקאי" או "חוץ־בנקאי" אלא לבדוק את המטרות, את הדחיפות, ואת התנאים הריאליים שכל אפיק מציע.
יש מי שיבחרו לשלב בין השניים, ויש מי שיחזרו לבנק לאחר פתרון זמני.
אך עבור עסקים שזמן הוא משאב קריטי, ושפוטנציאל ההתרחבות שלהם תלוי בהזדמנויות חולפות,
האפשרות של הלוואה חוץ בנקאית לעסקים היא לא פחות מאשר קרש קפיצה.