“מיסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק.”
מס הוא תשלום לרשות ציבורית המוטל בכפייה, מכוח החוק מבלי שהמשלם יקבל תמורה ישירה עבור כספו. כל אזרחי המדינה מקבלים תמורה עקיפה למיסים ששולמו באמצעות השירותים שהממשלה מספקת. לדוגמה: חינוך, בריאות, ביטחון וכו’.
המיסים שהשלטון גובה מאזרחי המדינה יוצרים גם מכשיר להשגת יעדים כלכלים שהמדינה מעוניינת בהם, כגון פיתוח רשת כבישים, פיתוח אזורי התיישבות וכו’. כמו כן נועדו המיסים להשגת יעדים חברתיים מגוונים, כגון צמצום האבטלה, הגנה על מוצרים מתוצרת הארץ מפני ייבוא מתחרה, הקטנת התלות בסיוע חוץ וכדומה.
ניתן למיין מיסים לשתי קבוצות:
1.מיסים ישירים
כאלה הם מיסים על הכנסה, הון ורכוש. בקבוצה זו כלולים מס הכנסה, מס רכוש, מס שבח מקרקעין, ומס רכישה
2.מסים עקיפים
מסים על ההוצאה. בקבוצה זו כלולים מס ערך מוסף, מכס שמוטל על יבוא, ומס קניה
